בכתב העת Lung Cancer פורסמו ממצאיו של מחקר אשר בחן את התועלת ההישרדותית של שילוב בין טיפול תוך-תעלתי (Intrathecal treatment) דרך מאגר אומיה (Ommaya reservoir) לבין הקרנה של כל המוח (Whole-brain radiotherapy - WBRT). המחקר התמקד בחולי סרטן ריאה של תאים שאינם קטנים (Non-small cell lung cancer - NSCLC) עם מוטציה בקולטן לגורם גדילה אפידרמלי (EGFR) וגרורות בקרומי המוח (Leptomeningeal metastases - LM).
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר, החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי של נתונים מחולים שאובחנו עם גרורות בקרומי המוח בין ינואר 2019 לספטמבר 2024. למחקר הוכנסו מטופלים עם אבחנה של גרורות בקרומי המוח שאושרה ציטולוגית או רדיולוגית, ושנחשפו בעבר לטיפול עם מעכבי טירוזין קינאז (EGFR-TKI). במהלך העבודה נאספו נתונים קליניים ופרטי הטיפולים שניתנו. בנוסף, נבדק הפרופיל של נוזל המוח והשדרה (Cerebrospinal fluid - CSF) הכולל ציטולוגיה, ביוכימיה ומאפיינים מולקולריים. הטיפולים המקומיים כללו הקרנה של כל המוח במינון של 30–37.5 גריי ב-10–15 מקטעים. כמו כן, ניתן טיפול תוך-תעלתי (Intrathecal) עם פמטרקסד (Pemetrexed) דרך מאגר אומיה במינון של 10–20 מ"ג פעם בשבוע למשך 4 שבועות. לאחר מכן, ניתן הטיפול פעמיים בחודש למשך חודשיים, ובהמשך ניתן טיפול אחזקה חודשי. ההישרדות הכוללת (Overall survival - OS) נותחה באמצעות שיטת קפלן-מאייר ורגרסיית קוקס (Cox regression).
תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 200 המטופלים שנכללו, חציון ההישרדות הכוללת עמד על 12.3 חודשים (רווח בר-סמך של 95%: 10.8–13.8). מטופלים שקיבלו טיפול מקומי (149 חולים) הציגו הישרדות כוללת ארוכה יותר משמעותית בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול כזה (51 חולים). חציון ההישרדות בקרב אלו שקיבלו טיפול מקומי היה 13.1 חודשים, לעומת 8.8 חודשים בקבוצה שלא קיבלה טיפול זה (יחס סיכונים [Hazard Ratio - HR] = 0.78, p=0.001). השילוב הספציפי של טיפול תוך-תעלתי (Intrathecal) והקרנה לכל המוח נמצא קשור לתוצא ההישרדות הטוב ביותר, עם חציון הישרדות כוללת של 18.5 חודשים.
בניתוח נוזל המוח והשדרה נמצא כי שיעור הציטולוגיה החיובית הראשונית היה 74.4% (128 מתוך 172 נבדקים). רמות תקינות של לקטט דהידרוגנאז (LDH) וכלוריד בנוזל המוח והשדרה נמצאו קשורות להישרדות כוללת ארוכה יותר (p<0.05). ניתוח רב-משתני זיהה את הגורמים הבאים כגורמים פרוגנוסטיים בלתי תלויים: מדד התפקוד (ECOG score), טיפול קודם עם מעכבי טירוזין קינאז מדור שלישי, שילוב של מעכבי טירוזין קינאז מדור שלישי עם מעכבי אנגיוגנזה (Anti-angiogenic therapy), וביצוע טיפול מקומי.
החוקרים סיכמו כי השילוב של מתן טיפול תוך-תעלתי (Intrathecal) דרך מאגר אומיה יחד עם הקרנה של כל המוח עשוי להוביל להישרדות טובה יותר בקרב חולי NSCLC עם מוטציה ב-EGFR וגרורות בקרומי המוח. גישה זו מייצגת אסטרטגיה טיפולית מבטיחה עבור אוכלוסיית מטופלים זו.
מקור:


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה

תגובות אחרונות