גרורות מוחיות בקרב מטופלים עם סרטן ריאה גרורתי מסוג תאים לא קטנים (mNSCLC) חיובי ל-ALK מהוות אתגר קליני משמעותי. בכתב העת Lung Cancer פורסמו ממצאיו של מחקר "עולם אמיתי" (Real-world study) אשר בחן את ההיארעות וההשפעה הקלינית של גרורות אלו. המחקר התמקד במטופלים שקיבלו קו טיפול ראשון (1L) באמצעות מעכבי טירוזין קינאז של ALK (ALK Tyrosine kinase inhibitors - TKIs) מהדור הראשון או השני.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר בוצע ניתוח רטרוספקטיבי תוך שימוש במאגר הנתונים Flatiron. החוקרים השוו בין גרורות מוחיות שהיו קיימות בבסיס המחקר (Baseline) לבין גרורות חדשות שהתפתחו במהלך המעקב (Incident). השפעת הגרורות על שיעורי התמותה נבדקה באמצעות מודלים סטטיסטיים של סיכונים יחסיים (Cox proportional hazards models) עם משתנים תלויי זמן.
המחקר כלל 475 מטופלים, כאשר 80% מהם (382 מטופלים) קיבלו מעכבי ALK TKI מהדור השני ו-20% (93 מטופלים) קיבלו מעכבים מהדור הראשון. גרורות מוחיות בבסיס המחקר היו קיימות בקרב 32% מהמטופלים בקבוצת הדור השני וב-29% בקבוצת הדור הראשון. בקרב מטופלים שהיו ללא גרורות בבסיס המחקר, ההיארעות המצטברת של גרורות חדשות לאורך חמש שנים עמדה על 21% בקבוצת הדור השני ו-25% בקבוצת הדור הראשון.
תוצאות המחקר הדגימו כי בקבוצת הדור השני, למטופלים שפיתחו גרורות מוחיות חדשות היה סיכון לתמותה גבוה פי שלושה באופן מובהק סטטיסטית. יחס הסיכון (Hazard Ratio - HR) עמד על 2.97 עם רווח בר-סמך של 95% (95% CI) בין 1.59 ל-5.53, בהשוואה למטופלים שלא פיתחו גרורות חדשות.
בקבוצת הדור הראשון, הסיכון לתמותה היה גבוה יותר מבחינה נומרית עבור מטופלים עם גרורות חדשות (HR של 1.42; רווח בר-סמך של 0.58–3.51), אך לא הגיע למובהקות סטטיסטית. לאחר התאמה למשתנים אחרים נמצא כי גרורות שהיו קיימות בבסיס המחקר לא העלו באופן מובהק את הסיכון לתמותה.
החוקרים סיכמו כי גרורות מוחיות נותרו דאגה קלינית חשובה עבור חולי סרטן ריאה ALK+. הופעת גרורות חדשות במהלך הטיפול קשורה באופן חזק לתמותה מוגברת.
ממצאים אלה מדגישים את הצורך בטיפולים בעלי חדירות גבוהה למערכת העצבים המרכזית (CNS) המציגים יעילות תוך-גולגולתית עמידה כבר בקו הטיפול הראשון.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות