לאחרונה פורסמו בכתב העת Annals of Neurology ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך מגוון גורמי סיכון הניתנים לשינוי עבור דמנציה, ולבחון האם קשרים אלה וחשיבותם משתנים בהתאם לנטייה גנטית.
עוד בעניין דומה
במחקר הוכללו 182,473 אנשים ללא דמנציה מקבוצת הביובנק של הממלכה המאוחדת. החוקרים חישבו את יחסי הסיכון (hazards ratio, HRs) ואת שברי האוכלוסייה המיוחסים (population-attributable fractions, PAF) של 11 גורמי סיכון ניתנים לשינוי (עישון, שתייה, תזונה, פעילות גופנית, יתר לחץ דם, סוכרת, יחס מותניים-ירכיים, השכלה, דיכאון, קשרים חברתיים וזיהום אוויר) לדמנציה באוכלוסיה הכללית ובקבוצות גנטיות שונות, בהתבסס על גנוטיפים מסוג APOE וציון סיכון פוליגני משוקלל (polygenic-risk score, PRS).
תוצאות המחקר הדגימו שבמהלך תקופת מעקב של 12.42 שנים, תועדו סך של 2,065 מקרים של דמנציה מכל הסיבות (all-cause dementia, ACD). קשרים חברתיים מועטים, סוכרת והשמנת יתר בטנית היו שלושת גורמי הסיכון הניתנים לשינוי המובילים הקשורים לעלייה בסיכון לדמנציה, במיוחד בקבוצת סיכון נמוך ל-APOEי(ε2ε2 or ε2ε3). יחס הסיכונים הקשור לקשרים חברתיים מועטים, סוכרת והשמנת יתר בטנית היה 3.86 (רווח בר-סמך 95%: 2.08-7.17), 2.18 (רווח בר-סמך 95%: 1.43-3.32) ו-1.29 (רווח בר-סמך 95%: 0.88-1.89) לדמנציה בקבוצות סיכון נמוך ל-APOE. אותם דפוסים נצפו גם בקבוצות PRS.
מבחינת PAFs, השמנת יתר בטנית היתה הגורם המשפיע ביותר בקבוצות סיכון גנטי נמוך (PAF:י13.68 עד 15.73%). לעומת זאת, השכלה נמוכה היתה התורם הגדול ביותר בקבוצות סיכון גבוה ל-APOE ו-PRS (PAF:י11.35% [רווח בר סמך 95%: 5.32-17.38%] ו- 11.24% [רווח בר סמך 95%: 4.40-18.07%], בהתאמה), ואחריה יתר לחץ דם (PAF: 9.09% [רווח בר סמך 95%: 2.01-16.17%] ו- 5.29% [רווח בר סמך 95%: -2.72- 13.29%], בהתאמה). בסך הכל, ה-PAF הכולל ירד עם עליית הסיכון הגנטי, במיוחד עבור גורמי סיכון מטבוליים.
החוקרים הסיקו כי ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של הערכת סיכונים מותאמת אישית ופיתוח התערבויות מותאמות אישית המבוססות על רקע גנטי כדי למנוע דמנציה בצורה יעילה יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות