במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Alzheimer's & Dementia, החוקרים שאפו לבדוק האם נוכחות של היצרות תוך-גולגולתית (intracranial stenosis) בתחילת המחקר קשורה לשינויים לאורך זמן בהצטברות של עמילואיד בטא (Ab) וחלבון טאו (tau). זאת, על רקע חוסר בהירות בנוגע לתרומת גורמים וסקולריים למחלה.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 180 משתתפים בגיל ממוצע 70.06±7.40, מתוכם משתתפים עם תפקוד קוגניטיבי תקין ומשתתפים עם לקות קוגניטיבית. היצרות תוך-גולגולתית נמדדה באמצעות הדמיית MRAי(magnetic resonance angiography). שקיעת עמילואיד בטא נמדדה באמצעות PET עם חומר הסימון Pittsburgh compound B, ושקיעת טאו נמדדה באמצעות AV-1451 PET.
הניתוח הסטטיסטי בוצע על קבוצות נפרדות עבור עמילואיד בטא וטאו, וכל קבוצה כללה משתתפים עם וללא ליקוי קוגניטיבי. נבנו מודלים נפרדים לבחינת הקשר בין היצרות תוך-גולגולתית לבין שינוי לאורך זמן בכל אחד מהסמנים.
מתוצאות המחקר עולה כי נוכחות של היצרות תוך-גולגולתית בכלי דם אחד או יותר נקשרה לעלייה גדולה יותר בהצטברות עמילואיד בטא לאורך ארבע שנים, בעוד שנוכחות היצרות בשניים או יותר מכלי הדם ניבאה הצטברות מוגברת של טאו לאורך שנתיים. קשרים אלה נותרו מובהקים גם לאחר התאמה לנוכחות האלל APOEe4 ולמצב קוגניטיבי.
החוקרים סיכמו כי היצרות תוך-גולגולתית עשויה להאיץ את הצטברות העמילואיד והטאו, וממצאים אלה תומכים בהשערה של תרומה וסקולרית לפתוגנזה של מחלת אלצהיימר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות