ריקוד הוא פעילות פיזית, קוגניטיבית, חברתית רבגונית וכלי שיקום פוטנציאלי רב עוצמה עבור אנשים עם טרשת נפוצה (multiple sclerosis - MS). בהתחשב בגורמים הפיזיים שעלולים להגביל אנשים עם טרשת נפוצה ובאילוצי עידן הקורונה, שיעורי ריקוד וירטואליים מתגברים על מחסומים לוגיסטיים ומגדילים את הנגישות.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת International Journal of MS Care ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך את ההיתכנות והיעילות של תכנית ריקוד וירטואלית. התוצאים העיקריים כללו מדדי היתכנות; תוצאים משניים כללו השפעות על איכות החיים (quality-of-life - QOL) ויכולות אימון מוטורי בדמיון.
במחקר הוכללו 13 מבוגרים עם טרשת נפוצה. שיעורים וירטואליים בשידור חי נערכו פעמיים בשבוע במשך חמישה שבועות. נאספו נתונים על מדדי היתכנות. מטרות משניות בחנו שינויים בדיכאון, חרדה, כאב, עייפות, ערפל מוחי ואיכות חיים לפני ואחרי סדרת השיעורים. בנוסף, הוערכו יכולות הדמיון המוטורי לפני ואחרי ההתערבות.
תוצאות המחקר הדגימו שיותר מ-90% מהמשתתפים השלימו את הסדרה, נהנו ממנה, חשו שהפלטפורמה הווירטואלית עובדת היטב, והיו ממליצים עליה לאחרים. במחקר לא הוכללה קבוצת ביקורת, דבר שהגביל את פרשנות התוצאות. למרות שלא היו מובהקים סטטיסטית, הנתונים מצביעים על שיפור אפשרי בדיכאון ובכאב. לבסוף, דימויים מוטוריים היו פחות מדויקים עבור גפיים שנפגעו מתסמיני טרשת נפוצה, תופעה המכונה אניזוכרוניה.
החוקרים הסיקו כי שיעור ריקוד וירטואלי למשתתפים עם טרשת נפוצה הוא בר ביצוע ומהנה ועשוי לשפר דיכאון וכאב, ובסופו של דבר גם את איכות החיים. בנוסף, הבנת יכולות הדמיון המוטורי בטרשת נפוצה עשויה להשפיע על תכנון שיעורי ריקוד עתידיים על מנת לחוות התקדמות גופנית גדולה יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות