מטרת החוקרים הייתה לבחון את הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי (cardiovascular - CV) ואת השרידות הכוללת (overall survival - OS) בחולים שהחלו טיפול עם אנזלוטמיד (Enzalutamide - ENZA) או אבירטרון (Abiraterone acetate - AA)
לאחרונה, מחקרי עולם אמיתי (real‑world studies) השוו את היעילות והבטיחות של אנזלוטמיד ואבירטרון בסרטן ערמונית גרורתי ועמיד לסירוס (metastatic castration-resistant prostate cancer mCRPC). הראיות ההולכות וגדלות בנושא זה זקוקות לביסוס נוסף עם נתונים ארוכי טווח.
מחקר ה-AVENGER בוצע במתכונת של מחקר רטרוספקטיבי בגרמניה וכלל נתונים משני מאגרי מידע גרמניים (AOK PLUS ו-GWQ ServicePlus) על מטופלים נאיביים לכימותרפיה עם mCRPC שנטלו אנזלוטמיד או אבירטרון (2012–2020).
תוצא הסיום העיקרי היה הזמן עד לאירוע קרדיווסקולרי ראשון (אשפוז הקשור לארוע קרדיווסקולרי), שנותח באמצעות מטה-אנליזה של מודלים פרופורציונליים של סיכון Coxי(Cox proportional hazard models) על כלל אוכלוסיית המחקר (intention‑to‑treat cohorts - ITT), ועל אוכלוסיה לאחר התאמה לפי ציון נטיה (propensity score-matched - PSM). תוצאי סיום אחרים היו מאפיינים התחלתיים, שיעור אירועים קרדיווסקולריים, מספר אירועים קרדיוווסקולריים למטופל ושרידות כוללת.
מתוך 2,240 חולים מכלל אוכלוסיית המחקר (ENZA, 828; AA, 1,412), 796 חולי PSM הוכללו בכל קבוצה. החולים שקיבלו אנזלוטמיד היו מבוגרים יותר והייתה להם שכיחות גבוהה יותר של מחלות נלוות לעומת הקבוצה שקיבלה אבירטרון, אך ללא הבדלים משמעותיים לאחר התאמה לפי ציון נטיה (PSM). יתרה מכך, ל-386 מטופלים היה אירוע קרדיווסקולרי אחד ומעלה
(ENZA: 172; AA: 214).
תוצאות המחקר הדגימו כי למרות משך הטיפול הארוך יותר אנזלוטמיד היה קשור בסיכון נמוך יותר באופן מובהק לאירועים קרדיווסקולריים (יחס סיכון HR- 0.70, רווח בר סמך 95% 0.57-0.86 , p = 0.001, I² = 0.0%), שיעור נמוך יותר של אירועים קרדיווסקולריים (0.17 לעומת 0.23 לאדם-שנה; יחס שיעור אירועים 0.75, רווח בר סמך 95% 0.61-0.92, p = 0.006; I² = 38.0%), פחות אירועים קרדיווסקולריים חוזרים (יחס הסיכונים-HR 0.77, רווח בר סמך 95% 0.61-0.96, p=0.024,יI² = 0%) ושרידות כוללת (OS) ארוכה יותר (יחס הסיכונים -HR 0.79, רווח בר סמך 95% 0.71-0.89, p < 0.001) לעומת אבירטרון.
תוצאות מחקר זה תואמות את התוצאות של מחקרי עולם אמיתי מארה"ב, צרפת, איטליה וקנדה, שהדגימו סיכון מוגבר לרעילות קרדיווסקולרית בקרב חולים שטופלו באבירטרון, יחד עם הישרדות כוללת ארוכה יותר בקרב חולים שטופלו באנזלוטמיד.
יש לבסס את הממצאים הללו במחלה מוקדמת יותר, בשלב גרורתי רגיש להורמונים (mHSPC), שבה לחולים תהיה חשיפה ארוכה יותר לשתי התרופות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות