בנזן (benzene) סווג כגורם מסרטן (קרצינוגן) לבני אדם. עם זאת, ישנן עדויות מוגבלות בלבד הקושרות בין חשיפה לבנזן לבין סרטן ריאות. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine', מטרת החוקרים הייתה לבחון את הקשר בין חשיפה תעסוקתית לבנזן לבין סרטן ריאות.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים אגמו נבדקים מ-14 מחקרי מקרה-ביקורת שנערכו ברחבי אירופה וקנדה. החוקרים השתמשו ב-quantitative job-exposure matrix על מנת להעריך את החשיפה לבנזן, ובמודלי רגרסיה לוגיסטית על מנת להעריך את הסיכון לסרטן ריאות על פני מדדי חשיפה שונים. כמו כן, החוקרים ערכו תיקנון לעישון ולחמישה קרצינוגניים ריאתיים תעסוקתיים, וערכו אנליזות מרובדות על סמך סטטוס העישון ותתי-הסוגים של סרטן ריאות.
אנליזות החוקרים כללו את נתוניהם של 28,048 נבדקים (12,329 מקרים, 15,719 ביקורות). בהשוואה לנבדקים שלא נחשפו, יחסי הסיכויים לסרטן ריאות נעו בין 1.12 (רווח בר-סמך של 95%, 1.03-1.22) ל-1.32 (רווח בר-סמך של 95%, 1.18-1.48) (Ptrend=0.002) לקבוצות עם החשיפה התעסוקתית המצטברת הנמוכה והגבוהה ביותר, בהתאמה. החוקרים זיהו מגמת עלייה של סרטן ריאות עם חשיפה ממושכת יותר (Ptrend<0.001), וכן מגמת ירידה עם משך זמן ארוך יותר מאז החשיפה האחרונה (Ptrend=0.02). ההשפעות הללו נמצאו בכל תתי-הסוגים של סרטן ריאות, ללא קשר למצב העישון, ולא הושפעו מקבוצות תעסוקתיות ספציפיות, חשיפות, או מחקרים.
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים קשרים עקביים ואיתנים בין ממדים שונים של חשיפה תעסוקתית לבנזן ובין סרטן ריאות, וזאת לאחר תיקנון לעישון ולקרצינוגניים ריאתיים תעסוקתיים. הקשרים הללו נצפו על פני תתי-הקבוצות שונות, כולל בקרב לא-מעשנים. החוקרים מסכמים כי ממצאיהם תומכים בכך שחשיפה תעסוקתית לבנזן מגבירה את הסיכון להתפתחות של סרטן ריאות. עוד מוסיפים החוקרים כי עקב ממצאיהם, יש צורך בעיון חוזר של הנתונים האפידמיולוגיים והמולקולריים אשר פורסמו על הקרצינוגניות הריאתית של בנזן.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות