מחקרים פרוספקטיביים מועטים השוו בין טיפול עם מעכבי פולי-אדנוזין דיפוספאט ריבוז פולימראז (poly ribose diphosphate-ribose polymerase - PARP) לטיפול עם כימותרפיה עבור נבדקות עם קרצינומה של השחלה על רקע מוטציות ב-BRCA1/2. במחקר זה החוקרים ביקשו להשוות בין רוקפריב לבין כימותרפיה מבוססת פלטינום וכימותרפיה שאיננה מבוססת פלטינום לטיפול בקרצינומה של השחלה במטופלות עם מוטציה ב-BRCA1/2.
במחקר אקראי מבוקר עם תווית פתוחה במסגרת מחקר פאזה 3 (ARIEL4) השתתפו 64 בתי חולים ומרכזים אונקולוגיים על פני 12 מדינות (ברזיל, קנדה, צ'כיה, הונגריה, ישראל, איטליה, פולין, רוסיה, ספרד, אוקראינה, אנגליה וארה"ב).
למחקר גויסו נבדקות בגילאי 18 שנים ומעלה עם קרצינומה של השחלה ורקע של מוטציה ב-BRCA1/2. המצב התפקודי של הנבדקות לפי Eastern Cooperative Oncology Group performance status היה 0 או 1, ואלו טופלו לפני כן בשני טיפולים כימותרפיים קודמים, לפחות.
מטופלות שהתאימו להשתתפות במחקר הוקצו אקראית (ביחס של 2:1), לקבלת רוקפריד פומי (600 מ"ג פעמיים ביום) או כימותרפיה (לפי קווים מנחים של המוסד בו אושפזו).
מטופלות שהוקצו לקבלת טיפול כימותרפי, שהיה להן גידול עמיד לפלטינום או עם רגישות חלקית לפלטינום, קיבלו פקליטקסל (במינון התחלתי של 60-80 מ"ג/מ2 בימים 1,8 ו-15).
מטופלות עם גידול רגיש לפלטינום קיבלו כימותרפיה מבוססת פלטינום (ציספלטין או קרבופלטין בלבד או כימותרפיה משולבת של שני תכשירים מבוססים פלטינום). המטופלות טופלו בסבבים של 21 או 28 ימים.
התוצא העיקרי שנבדק היה שרידות ללא התקדמות לפי הערכת החוקר, שהוערכו באוכלוסיית היעילות (שכלל את הנבדקות עם מוטציות מחיקה ב-BRCA, ללא מוטציות רברסיה), ולאחר מכן באוכלוסיית intention-to-treat (שכללה את כלל הנבדקות שהוקצו אקראית). הערכת בטיחות בוצעה עבור כלל הנבדקות שקיבלו מנה אחת לפחות של הטיפול במסגרת המחקר.
בין התאריכים 1 במרץ 2017 ועד 24 לספטמבר 2020 נסקרו 930 נבדקות, מהן 349 נמצאו מתאימות להשתתפות במחקר. אלו הוקצו אקראית לקבלת רוקפריב (n=233) או כימותרפיה (n=116).
הגיל החציוני של הנבדקות עמד על 58 שנים (טווח בין רבעוני של 52-64), מהן 332 (95%) היו ממוצא אתני לבן. משך המעקב החציוני עמד על 25 חודשים (טווח בין רבעוני של 13.8-32.5).
תוצאות המחקר הדגימו כי באוכלוסיית היעילות (220 נבדקות בקבוצת הטיפול עם רוקפריב ו-105 בקבוצת הטיפול הכימותרפי), משך השרידות החציונית ללא התקדמות המחלה היה 7.4 חודשים (רווח בר-סמך של 7.3-9.1) בקבוצת הטיפול עם רוקפריב לעומת 5.7 חודשים (רווח בר-סמך של 95%, 5.5-7.3) בקבוצת הטיפול עם כימותרפיה (יחס סיכונים של 0.64, רווח בר-סמך של 95%, 0.49-0.84; p=0.001).
באוכלוסיית intention-to-treat (233 בקבוצת רוקפריב ו-116 בקבוצת כימותרפיה), משך השרידות החציונית ללא התקדמות המחלה עמד על 7.4 חודשים (רווח בר-סמך של 95%, 6.7-7.9) בקבוצת הטיפול עם רוקפריב לעומת 5.7 חודשים (רווח בר-סמך של 95%, 5.5-6.7) בקבוצת הטיפול עם כימותרפיה (יחס סיכונים של 0.67, רווח בר-סמך של 95%, 0.52-0.86; p=0.0017).
רוב תופעות הלוואי בעקבות הטיפול היו בדרגה 1 או 2. תופעות הלוואי הנפוצות בדרגה 3 ומעלה כללו אנמיה או הפחתה בערכי המוגלובין (נמצא עבור 52/232 [22%] מהנבדקות בקבוצת הטיפול עם רוקפריב לעומת שש מתוך 113 [5%] בקבוצת הטיפול עם כימותרפיה).
תופעות לוואי חמורות אירעו עבור 62 (27%) מהנבדקות בקבוצת הטיפול עם רוקפריב לעומת 13 (12%) בקבוצת הטיפול הכימותרפי. תופעות לוואי חמורות שהחוקר העריך שקשורות לטיפול עמדו על 32 (14%) מטופלות מקבוצת הטיפול עם רוקפריב לעומת שש בקבוצת הטיפול עם כימותרפיה.
שלושה מקרי מוות יוחסו לטיפול עם רוקפריב (אחת עקב הפרעה קרדיולוגית, אחת עם תסמונת מיאלודיספלסטית ואחת מסיבה לא ידועה).
תוצאות ממחקר ARIEL4 תומכות ברוקפריב כאפשרות חליפית לטיפול כימותרפי עבור קרצינומה של השחלה עקב מוטציה ב-BRCA.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות